Rosh Hashanah 47

Kapitel 47

א גירי קא משדייא:

1 sie werfe Pfeile.

ב כמה היה גבוה ולאין היה נוטה כו': תנא חדא לצפונה דבריו קיימין לדרומה לא אמר כלום והתניא איפכא לדרומה דבריו קיימין לצפונה לא אמר כלום

2 WIE HOCH WAR ER? NACH WELCHER RICHTUNG NEIGTE &C. Das eine lehrt, wenn nördlich, sei seine Aussage gültig, und wenn südlich, sei seine Aussage nichtig, und ein Anderes lehrt entgegengesetzt: wenn südlich, sei seine Aussage gültig, und wenn nördlich, sei seine Aussage nichtig!? –

ג לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים

3 Das ist kein Widerspruch; das eine im Sommer und das andere in der Regenzeit.

ד ת"ר אחד אומר גבוה ב' מרדעות ואחד אומר ג' עדותן קיימת אחד אומר ג' ואחד אומר ה' עדותן בטילה אבל מצטרפין לעדות אחרת

4 Die Rabbanan lehrten: Wenn einer sagt, er war zwei Ochsenstecken hoch, und einer sagt, drei, so ist. ihr Zeugnis gültig; wenn, einer sagt, drei, und einer sagt, fünf, so ist ihr Zeugnis ungültig; wohl aber wird [die Aussage des einen] mit der eines anderen vereinigt.

ה ת"ר ראינוהו במים ראינוהו בעששית ראינוהו בעבים אין מעידין עליו חציו במים חציו בעבים חציו בעששית אין מעידין עליו

5 Die Rabbanan lehrten: [Sagen sie], sie haben ihn im Wasser gesehen, in einem Glasgefäße oder durch die Wolken, so ist dies keine Bekundung; wenn zur Hälfte im Wasser, zur Hälfte durch die Wolken oder zur Hälfte in einem Glasgefäße, so ist dies keine Bekundung. –

ו השתא כולו אמרת לא חציו מבעיא אלא ה"ק חציו במים חציו ברקיע חציו בעבים חציו ברקיע חציו בעששית חציו ברקיע אין מעידין

6 Wozu ist dies von der Hälfte nötig, wenn du dies sogar vom ganzen sagst!? – Er meint es vielmehr wie folgt: zur Hälfte im Wasser und zur Hälfte am Himmel, zur Hälfte durch die Wolken und zur Hälfte am Himmel, oder zur Hälfte in einem Glasgefäße und zur Hälfte am Himmel, so ist dies keine Bekundung.

ז ת"ר ראינוהו ושוב לא ראינוהו אין מעידין עליו כל הכי חזו לה ואזלי

7 Die Rabbanan lehrten: [Sagen sie], sie haben ihn gesehen und dann nicht mehr, so ist dies keine Bekundung. – Sie können ihn ja gesehen haben und fortgegangen sein!?

ח אמר אביי ה"ק ראינוהו מאלינו ושבנו לראותו מדעתנו ולא ראינוהו אין מעידין עליו מאי טעמא אימור כוביתא דעיבא בעלמא הוא דחזי:

8 Abajje erwiderte: Er meint es wie folgt: wir hatten ihn zufällig gesehen, und als wir ihn zu sehen wünschten, sahen wir ihn nicht mehr, so ist dies keine Bekundung. – Aus welchem Grunde? Sie haben wahrscheinlich nur eine helle Wolkenkugel gesehen.

ט <big>מתני׳</big> ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו מקדשין אותו

9 DER GERICHTSPRÄSIDENT SPRICHT: GEWEIHT, UND DAS GANZE VOLK SPRICHT IHM NACH: GEWEIHT, GEWEIHT. MAN WEIHE IHN, EINERLEI OB ER ZUR ZEIT SICHTBAR WAR ODER ZUR ZEIT NICHT SICHTBAR WAR.

י ר"א בר' צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים:

10 R. ELEA͑ZAR B. ÇADOQ sagt, WAR ER ZUR ZEIT NICHT SICHTBAR, SO WEIHE MAN IHN NICHT, DA MAN IHN BEREITS IM HIMMEL GEWEIHT HAT.

יא <big>גמ׳</big> ראש ב"ד וכו': מנהני מילי א"ר חייא בר גמדא א"ר יוסי בן שאול אמר רבי אמר קרא (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' מכאן שראש ב"ד אומר מקודש:

11 GEMARA. DER GERICHTSPRÄSIDENT &C. Woher dies? R. Ḥija b. Gamda erwiderte im Namen des R. Jose b. Šaúl im Namen Rabbis: Die Schrift sagt: Moše verkündete die Feste des Herrn; hieraus, daß der Gerichtspräsident sagen muß: Geweiht.

יב וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש מנלן אמר רב פפא אמר קרא (ויקרא כג, ב) אשר תקראו אותם קרי ביה אתם ר"נ בר יצחק אמר (ויקרא כג, ב) אלה הם מועדי הם יאמרו מועדי

12 UND DAS GANZE VOLK SPRICHT IHM NACH: GEWEIHT, GEWEIHT. Woher dies? R. Papa erwiderte: Die Schrift sagt: die ihr zu verkünden habt, und man lese atem [ihr] statt otham [die]. R. Naḥman b. Jiçḥaq sagte: Hieraus: diese sind meine Feste; sie müssen sagen: meine Feste. –

יג מקודש מקודש תרי זימני למה לי דכתיב מקראי קודש:

13 Wozu zweimal: geweiht, geweiht? – Es heißt: heilige Verkündungen.

יד ר"א בר' צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו: תניא פלימו אומר בזמנו אין מקדשין אותו שלא בזמנו מקדשין אותו

14 R. ELEA͑ZAR B.ÇADOQ SAGT, WAR ER ZUR ZEIT NICHT SICHTBAR, SO WEIHE MAN IHN NICHT. Es wird gelehrt: Pelemo sagte, wenn zur Zeit, brauche man ihn nicht zu weihen, wenn nicht zur Zeit, müsse man ihn weihen;

טו ר"א [בר"ש] אומר בין כך ובין כך אין מקדשין אותו שנאמר (ויקרא כה, י) וקדשתם את שנת החמשים שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר' אלעזר בר' צדוק

15 R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n sagt, ob so oder so brauche man ihn nicht zu weihen, denn es heißt: ihr sollt das fünfzigste Jahr weihen, du hast das Jahr zu weihen, nicht aber sind die Monate zu weihen. R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Die Halakha ist wie R. Elea͑zar b. Çadoq.

טז אמר אביי אף אנן נמי תנינא ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר מעובר אין מקודש לא

16 Abajje sprach: Auch wir haben es gelernt: Wenn das Gericht und ganz Jisraél ihn gesehen haben und die Zeugen auch vernommen worden sind, aber bevor es noch ‘Geweiht’ auszusprechen kam, es dunkel ward, so ist es ein Schaltmonat. Nur ein Schaltmonat, geweiht aber nicht. –

יז מעובר איצטריכא ליה ס"ד אמינא הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל איפרסמא ולא ליעברוה קמ"ל:

17 Daß er ein Schaltmonat ist, muß besonders gelehrt werden; man könnte glauben, da das Gericht und ganz Jisraél ihn gesehen haben, sei es bekannt, und man mache ihn nicht zum Schaltmonat, so lehrt er uns.

יח <big>מתני׳</big> דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה:

18 R. GAMLIÉL HATTE IN SEINEM SÖLLER ABBILDUNGEN VON MONDFIGUREN AUF EINER TAFEL (UND) AN DER WAND; DIESE ZEIGTE ER DEN UNKUNDIGEN, INDEM ER SPRACH: HAST DU IHN SO GESEHEN? ODER SO?

יט <big>גמ׳</big> ומי שרי והכתיב (שמות כ, כג) לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי

19 GEMARA. Ist dies denn erlaubt, es heißt ja: ihr sollt neben mir nicht fertigen, ihr dürft keine Abbildungen meiner Dienstlinge anfertigen!?

כ אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד מנורה אבל עושה

20 Abajje erwiderte: Die Tora hat nur [die Abbildung von] Dienstlingen verboten, wie man solche anfertigen kann. Es wird nämlich gelehrt: Man darf nicht ein Haus in der Form des Tempels bauen, eine Vorhalle in der Form der Tempelhalle, einen Hof in der Form des Tempelhofes, einen Tisch in der Form des Tisches, einen Leuchter in der Form des Leuchters. Einen solchen darf man

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel